כבר שנים מזהירים אותנו ששוקולד הוא האויב שלנו… הוא הורס את השיניים, גורם להשמנה, ממכר ומלכלך…

לאחרונה יותר ויותר מחקרים מוכיחים שלשוקולד יש גם היבטים בריאותיים חיוביים. מחקרים בארה"ב ובאירופה טוענים שהשוקולד תורם רבות לתוחלת החיים, מצמצם את הסיכון לחלות במחלות לב ותורם למניעת דיכאון ולשיפור מצב הרוח.

כימאי מזון עולמיים טוענים שהשוקולד עשיר בנוגדי חמצון שמגינים על הגוף מפני מחלות ונזקים, ובעיקר כאשר מדובר בשוקולד טהור – מריר שמקורו בצמח אגוז הקולה ולא בשוקולד מעובד שכולל תוספות שונות. כך למשל חטיף שוקולד מריר במשקל 40 גרם מכיל 950 גרם של נוגדי חמצון בעוד שחטיף שוקולד חלב מכיל 400 מיליגרם בלבד.

השוקולד המריר מכיל גם פחות שמן או חמאה. בכנס השנתי של איגוד הקרדיולוגים האירופי, תואר מחקר לפיו אכילת 100 גרם של שוקולד מריר שיפרה את זרימת הדם בגוף במשך שלוש שעות לפחות בקרב מבוגרים בריאים.

באביב האחרון פרסמה אוניברסיטת קליפורניה מחקר שקובע שנוגדי החמצון המצויים בשוקולד מסייעים להורדת כמות הסידן המצטבר בעורקים (לנוגדי החמצון חשיבות רבה בנטרול רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים הם אטומים בלתי יציבים, בעיקר של חמצן, שתוקפים תאים בריאים. כיום ידוע שהרדיקלים החופשיים קשורים לשורה ארוכה של תהליכים שליליים בגוף, כגון הזדקנות תאים, התפתחות סרטן, מחלות לב וכלי דם).

בשוקולד, כך מתברר, יש חומרים הנקראים פלאבנולים שמגינים על התאים מפני התקפת הרדיקלים החופשיים. המחקר גילה כי השוקולד המריר הגן על דפנות כלי הדם מפני הנזק של הרדיקלים החופשיים.

ממחקר שנערך במרכז הקרדיו-וסקולרי בציריך ופורסם בכתב העת היוקרתי 'לנצט', מתברר כי יצרני שוקולד רבים מסירים את הפלאבנולים מהשוקולד בשל טעמם המר. הצרכנים לא יודעים אם השוקולד שהם אוכלים מכיל פלאבנולים מפני שהמידע הזה לא מופיע על האריזה. שוקולוד מריר המכיל לפחות 70% מוצקי קקאו מכיל את כמות הפלאבנולים הגדולה ביותר. הפלאבנולים שבשוקולד המריר, המצויים גם בתה ירוק וביין אדום, יכולים לעזור לבריאות הלב, לשפר את הרגישות לאינסולין, לשלוט על לחץ הדם, לסייע במניעת אלצהיימר ועוד.

ממחקרים עולה כי לקקאו יש יכולת לשפר את תפקודי כלי הדם,להוריד לחץ דם, להפחית את קרישת הדם ולשפר מצב רוח סוכרתי. כאמור, כל אלה הם כתוצאה מרמת הפלבנולים שבקקאו, אשר משתנה מאוד ותלויה בחשיפת הצמח לאור. לאחר שנקטפו מהעץ ועברו תהליכי אחסון ותיעוש הפלבנולים מהווים כ- 10% ממשקלם של פולי הקקאו. לאחר מכן הקקאו עובר תהליכים כמו התססה, קלייה ואחרים ותכולת הפלבנולים במוצר המוגמר קטנה ביותר.
בנוסף, חומרים אחרים שמוסיפים לקקאו כמו חלב למשל, מפחיתים את ההשפעה והזמינות הביולוגית של החומרים הפעילים כדוגמת הפלבנולים.

בתרבויות עתיקות האמינו שהשוקולד מגביר את התשוקה המינית, וגם בתרבות המודרנית הוא ידוע כממריץ, וכמעלה את רמת הריכוז וכמשמר אנרגיה. לכן הוא גם נכלל במנות קרב צבאיות, בעיקר של טייסים.

מי מאתנו, גם אלו הטוענים שאינם נמנים בין חסידיו, לא חש בצורך להכניס קוביית שוקולד לפיו בניסיון לשפר את מצב רוחו, לשפר במעט את הזיכרון לפני מבחן או סתם להנות מטעמו המתקתק והנימוח.

מקור המילה שוקולד הוא בשפת נהואטל של האצטקים. ה"שוקולד" העתיק הוא למעשה, משקה מריר העשוי מפולי קקאו ומצמחים. האצטקים נהגו לערבב את פולי הקקאו עם פלפל צ'ילי חריף, וניל ופימנטו. משקה זה שימש כמשקה מעורר ונחשב לתרופה למחלות שונות ולכאבי בטן. עם הגיעו לאירופה הוחלפה עד מהרה תוספת הצ'ילי בסוכר לקבלת הגרסה המתוקה והמוכרת לנו כיום. עד היום אחד המעדנים האהובים ביותר על העם המקסיקני הוא "מולה", שזהו בעצם עוף בשוקולד וצ'ילי (יש למעלה מ-50 סוגים של "מולה"), באופן אישי זה אחד המאכלים המדהימים ביותר שאכלתי.

שוחרי הבריאות המתנגדים לשוקולד טוענים כי הוא מזיק לשיניים, מחולל כאבי ראש, אקנה ומעלה את הכולסטרול. לעומת זאת בשנים האחרונות נתגלה פן חדש – ישן בשוקולד והודגשו איכויותיו המועילות.

מספר עובדות שחשוב וכדאי לדעת על השוקולד:

– מחקרים הראו כי בשוקולד תכולת פנול גבוהה המסייעת להילחם במחלות לב. התיראמין והפניאתלאמין שבו משפיעים ישירות על מצב הרוח ומעניקים לצורכים אותו תחושה הדומה לתחושת התאהבות.

– שוקולד מריר באיכות גבוהה מכיל כמות קטנה ביותר של סוכר (ובכך מקטין את הסכנה לבריאות השיניים). לעומת זאת הוא מכיל כמויות מרשימות של רכיבים תזונתיים החיוניים לבריאות, ביניהם : ברזל, סידן, ניאצין, ויטמין A , אשלגן וריבופלבין.

– הקקאו מסייע לכולסטרול ה"טוב" במלחמתו בכולסטרול ה"רע", מפחית מתחים ונלחם במצבי עייפות. בנוסף לכך תורם הקקאו למלחמה בנזקי חמצון המאיצים תהליכי הזדקנות בגוף.

– נמצא כי השוקולד מכיל את הכמות הגדולה ביותר של לציטין שהינו חומר הידוע כתורם לשיפור הזיכרון. הלציטין נמצא בממתקים, בגלידה, במרגרינה ובמיונז, והוא מחבר בין השומן למים במזון. ללציטין יתרון גם בשיפור תפקודי כבד בכך שהוא תורם ליצירת חומרים החיוניים לתפקודו התקין של הכבד.

– למרות שהשוקולד מכיל קפאין, הוא נמצא בו בכמויות קטנות למדי, והחומר העיקרי הממריץ בשוקולד הוא התאוברומין (חומר הידוע כרעיל לחיות שכן הן אינן מסוגלות לפרקו באופן יעיל, ולפיכך עלול לגרום להן להתקף לב, אפילפסיה, דימום פנימי ואף מוות).

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי התיאוברומין שבשוקולד יעיל בהפסקת שיעול כמעט פי 3 מהקודאין אשר נחשב לתרופה הטובה ביותר היום כנגד שיעול, וזאת באמצעות השפעתו על העצב התועה ודיכויו. בניגוד לתרופות אחרות הוא אינו גורם לתופעות לוואי במערכת העצבים בעשותו כן.

– יש לציין כי מבחינה רפואית, בניגוד לדעות הרווחות בקרב המתנגדים, לשוקולד קשה להתמכר.
כמובן שכל ההשפעות החיוביות הן רק בצריכה נבונה ומתונה, כך שאכילת קוביית שוקולד איכותי יכולה להיכלל בסיומה של כל ארוחה דיאטטית.

ע"פ סקר ברמינגהם המסכם 50 שנות מחקר בנושא התזונה הטובה ביותר לשמירה על הלב, להלן רכיבי המזון המומלצים:
חצי כוס יין ליום, חצי ק"ג דגים בשבוע, 400 גר' ירקות ופירות ליום 100 גר' שוקולד ליום ,68 גר' שקדים ליום ו2.7 גר' שום ליום.
החוקרים לא שכחו להזכיר שגם תחושת אושר וספורט עשויים לסייע לחיים בריאים.

לסיכום: כמו במאכלים בריאים אחרים, גם כאן הכול תלוי במינון ובכמות. השתדלו לאכול את השוקולד בסמוך לארוחות כדי שייספג עם שאר האוכל ולא בין הארוחות. ואם כבר שוקולד, אז שוקולד מריר.