עמוד הבית
אסתטיקה
אורתודונטיה
הצוות
הטיפולים
המרפאה
שימושרון
צרו קשר
רפואת שיניים והבריאות שלי  >>  בדיקת הדם שלי

בדיקת הדם שלי

 

מה אומר עליך הדם שלך?

למי מאיתנו לא קרה שעמד חסר אונים מול טופס מלא מספרים וכוכביות הממלאים את דף תוצאות הבדיקות של המעבדה. כרופא שיניים המטפל באוכלוסייה במגוון גילאים נרחב, אין שבוע שלא פונה אליי חבר, מטופל או בן משפחה בחרדה גדולה…ובשאלה: "מה אומר עלי סעיף זה או אחר בבדיקות הדם שלי…."

בפרק זה מרוכזים בצורה קלה הסברים כלליים על הבדיקות העיקריות שלנו, וזאת עד שנגיע לרופא וכמובן לא במקומו.

ובכן בדיקות הדם אומרות לנו בעצם מה שלומנו. הדם הוא בעצם נוזל החיים, והוא מורכב מכדוריות דם אדומות ולבנות, מטסיות דם (טרומבוציטים) ומחומרים נוספים, כמו: סוכר, שומנים, מינרלים וויטמינים. בבדיקות דם שגרתיות בודקים את הכמות של כל החומרים האלו בדם, ובהשוואה לממוצע שנחשב תקין, יכולים להסיק מסקנות באשר ל"תקלות" בריאותיות. בעבר הבדיקה נחשבה מפחידה וכואבת, אך היום אפילו ילדים כבר לא עושים מכך עניין , כיוון שהבדיקה נעשית באמצעות מחט דקה, קצרה ועדינה, ובדיקור אחד בלבד.

אז איך עושים את זה?
ניתן לקחת דם מעורק, מווריד או מנים אך ברוב המקרים הדם נלקח מווריד הנמצא בזרוע. האחות מניחה גומייה ("שטאונג") מעל הווריד שתפקידה להאט את חזרת הדם מהווריד ללב ולמנוע בכך התנפחות של הווריד. דבר זה מקל על לקיחת הדם. במקרים חריגים רוצים לבדוק את לחץ החמצן בעורק, ואז לוקחים את הדם מעורק הנמצא מעל שורש כף היד. במקרים מסוימים יש צורך בכמות מועטה מאד של דם, ואז הוא נלקח מנימי דם בקצה האצבע באמצעות דקירה קטנה במחט קטנה. לאחר שנלקח הדם הנבדק מקבל פד גזה, ואיתו הוא לוחץ על מקום הדקירה במשך מספר דקות עד להיקרשות של הדם.

שקיעת דם:
בדיקה שנעשית בנפרד מספירת דם ומבדיקת הכימיה, ובה בוחנים את קצב שקיעתן של הכדוריות האדומות במבחנה והפרדותן מחומרים אחרים שבנוזל הדם לאחר כשעה.
ערכים תקינים: עד 20 מ"מ בשעה.
ערכים גבוהים: מעל 50 מ"מ בשעה.
שקיעה מהירה מראה על אפשרות לתהליך דלקתי כלשהו בגוף, אך היא אינה מצביעה על הסיבה (במקרים נדירים על סרטן).

ספירת דם (ס"ד Complete Blood Count):
זוהי אחת הבדיקות העיקריות והראשוניות המבוצעות בבית חולים ובמרפאות הקופה.
הבדיקה נותנת מידע על זיהומים ועל דלקות, על מצבים של חוסר דם (אנמיה) ועל הפרעות דם נוספות.
אין כל צורך בהכנות מיוחדות לבדיקה, ולרוב התוצאות מתקבלות תוך מספר שעות.

בדיקת לוקוציטים (כדוריות דם לבנות ,White Blood Cells ):
הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים של המערכת החיסונית שלנו ותפקידם להילחם בזיהומים שונים ובתאים סרטניים.
ערכים תקינים: נעים בין 4,300 ל-11,000 כדוריות למילימטר מעוקב דם (ממ"ק).
כאשר יש עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, הדבר מצביע על תהליך דלקתי כלשהו, אך לא על הסיבה או על המקור.
ערכים גבוהים: נקראים "לויקוציטוסיס" ומצביעים על קיומו של זיהום.
ערכים נמוכים נקראים "לויקופניה" ומצביעים על כשל המערכת החיסונית ובמקרים חריגים על סרטן הדם.

בדיקת "אריטרוציטים" (כדוריות דם אדומות, Red Blood Cells ):
כדוריות הדם האדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם, ותפקידם להעביר המוגלובין שהוא החלבון שאחראי להובלת החמצן בדם.
ההמוגלובין מורכב מחלבון ומברזל. החמצן אשר נמצא בריאות, נקשר להמוגלובין ומובל לרקמות שונות בגוף דרך כלי הדם.
ערכים תקינים: נעים בין 4.5 ל- 5.3
ערכים גבוהים: מצביעים על הפרעה במערכת יצור הדם. רמות גבוהות ניתן לצפות גם אצל מעשנים כבדים ואצל חולים במחלות ריאות.
ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה (חוסר ברזל, ויטמין B12). שינויים נוספים קשורים בנטילת תרופות, בטיפולים כימיים ובהקרנות.

המטוקריט( HCT ):
זהו נפח כדוריות הדם האדומות בתוך נוזל הדם.
ערכים תקינים: נעים בין 35 ל 50 אחוז, משתנה בין גבר לאשה.
ערכים נמוכים: מצביעים על דימום או על אנמיה

המוגלובין (HB)
ההמוגלובין הוא חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ונושא את החמצן לתאי הגוף.
ערכים תקינים:
נשים – 16-12 מיליגרם לדציליטר (ל100 מיליליטר דם).
גברים – 18-12 מילגרם לדציליטר.
ילדים - 13-11 מיליגרם לדציליטר.
עודף המוגלובין הוא מצב נדיר ("פוליציטמיה"), והוא עלול לגרום לאוטם בשריר הלב או לארוע מוחי.
ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זהו מצב שכיח ביותר שעלול להיגרם מסיבות רבות ( במקרים שכאלה אנשים מתלוננים על עייפות, סחרחורת חולשה ועוד) .

טרומבוציטים (PLT , PLATELETS טסיות):
אלה הם תאי הדם שתפקידם לגרום לקרישת הדם. כאשר יש פציעה, נעות הטסיות לעבר האזור ומשחררות חומרים שונים. זהו תהליך הכולל שלבים רבים, ובסופו נוצר קריש הדם.
ערכים תקינים: נעים בין 150,000 ל- 450,000 (מספר התאים כפול אלף למיקרוליטר דם) .
ערכים נמוכים: מצביעים על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.
ערכים גבוהים: מספר גבוה של טרומבוציטים עלול לגרום לקרישי דם, וכתוצאה מכך קיים סיכון לאירוע מוח או ארוע לב. הם מופיעים כתגובה למחלות שונות של מוח העצם.

DIFFRENTIAL
( ספירה מבדלת, נוסחה מבדלת, דיפרנציאל ):
הבדיקה היא חלק מספירת הדם, והיא מפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות. על-פי הכמויות המפורטות ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר, כולל חשד לתהליך סרטני.

נויטרופיל (NEUT)
אלה הם תאי הדם הלבנים האחראים על חיסול חיידקים.
ערכים תקינים: נעים בין 28 ל-54 אחוזים מכלל תאי הדם הלבנים.
ערכים נמוכים (נויטרופניה): מעידים על הפרעה ביצירת דם ובמקרים נדירים על הליך סרטני.
ערכים גבוהים (נוטרופיליה): מעידים על זיהום חיידקי

לימפוציטים (LYMPH)
תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים הנמצאים בגוף במשך זמן ממושך.
ערכים תקינים: נעים בין 36 ל-52 אחוזים (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים ("לימפופניה"): מצביעים על בעיה ביצירת תאי דם כתוצאה ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, כדוגמת "איידס".
ערכים גבוהים ("לימפוציטוסיס"): מצביעים על זיהום נגיפי, חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.

מונוציטים (MONO,MONOCYTE)
תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.
ערכים תקינים: נעים בין 2 ל-9 אחוזים (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים ("מונוציטופניה"): מופיעים בעת הפרעה בייצור תאי דם ובעת תהליכים סרטניים.
ערכים גבוהים"("מונוציטוסיס"): מופיעים לרוב בתהליכים סרטניים וגם ב"מונונוקלאוזיס" (מחלת הנשיקה).

בזופילים (BASO, BASOPHIL)
אלה הם תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: נעים בין 0 ל-1 אחוז (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מצביעים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי.

אאוזינופילים (EOS, EOSINOPHIL)
אלה הם תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים ומשתתפים בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: נעים בין 1 ל-3 אחוז (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.

כימיה של הדם (SMA , SMAc)
זוהי כותרת כללית המעידה על הבדיקות שאמורות ללמד על תפקודן של מערכות חשובות בגוף כאשר בודקים את הכימיה בדם בודקים בעצם את נוזל הדם (הפלזמה) שאותו מייצרים תאי הגוף.
הבדיקה חשובה כדי לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול. הבדיקה מתבצעת לאחר צום של 8 שעות שכן מאכלים שונים עלולים לשנות את הרכבו הכימי של הדם ולעוות את התוצאות.

אלבומין (ALBUMIN)
זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם והוא מיוצר בכבד
ערכים תקינים: נעים בין 3.4 ל-5.4 מיליגרם לדציליטר
ערכים נמוכים: מחלות כבד, כוויות, מחלות כליה.
ספיגה לקויה של המזון מצביעים על ערכים גבוהים: מצביעים על התייבשות.

גלוקוז (GLUCOSE)
זהו המדד המראה את כמות הסוכר בדם ואת רכוזו. רוב הפחמימות שאנו צורכים הופכות לגלוקוז.
הגלוקוז נע בדם עד שהוא מתאחסן בתוך תאי השריר בצורת גליקוגן. הגלוקוז מספק את האנרגיה לתאי הגוף.
ערכים תקינים: נעים בין 65 ל-115 מיליגרם לדציליטר
ערכים נמוכים: מצביעים על בעיות בריאות כתוצאה מדיאטה חמורה מדיי, בעיות הורמונאליות, גידול המייצר כמות גדולה של אינסולין או הזרקת כמות גדולה של אינסולין בחולי סוכרת.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על חשד לסוכרת, בעיות הורמונליות, דלקת בלבלב או צריכת יתר של מזון.

אלקטרוליטים:
הערכים המצביעים על מאזן המלחים והנוזלים בגוף. חומרים אלו נחוצים לפעילות תקינה של הגוף.
בחלקם מעידים גם על תפקוד הכליות.
נתרן: NA,נטריום, סודיום: 145-136 מיליאקוויולנט לליטר.
אשלגן: K, פוטסיום, קליום:5.2-3.7 מיליאקוויולנט לליטר . br> כלור:CL, כלוריד 98-106 מילימול לליטר.
סידן: CA,קלציום 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.
פוספט: P 1.4-1 מילימול לליטר.
לעלייה או ירידה של כל אחד מהם יש משמעות רפואית שונה:
כמות גדולה של אשלגן מצביעה על אי-ספיקת כליות. חוסר באשלגן יכול לגרום להשתנה מוגברת אצל חולים באי-ספיקת לב אוביתר לחץ דם.
עודף נתרן יכול להעיד על דם מרוכז מדי, לעתים בגלל התייבשות. עודף או חוסר בקלציום מצביע על מחלת עצמות או מחלה בבלוטת הפרה-טירואיד.

שומנים בדם:
השומנים הם תאי שומן ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים.
רמות גבוהות של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ועלולות לגרום למחלות לב וכלי דם. שמירה על רמה שומנים חשובה לא רק אצל מבוגרים אלה גם אצל ילדים.
טיפול מונע יכול למנוע סיבוכים בעתיד.

כולסטרול (CHOLESTEROL)
אחד משומני הדם המיוצר בכבד, שערכיו מעידים בין השאר על הסיכון לחלות במחלות לב, כלי דם ואירוע מוחי. לכן חשוב מאד להקפיד על הרמה הנכונה שלו ולהיות מודעים לערכיו הנכונים. כל איברי הגוף זקוקים לכולסטרול לצורך קיומם.
ערכים תקינים:בין 100-200 מ"ג לדציליטר פלסמה שהוא נוזל הדם.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלות התריס, מחלות כבד, תזונה לקוייה, חוסר ויטמין B12, זיהום בדם ותת תזונה.
ערכים גבוהים: עלולים להוות סיכון להתפתחות טרשת עורקים, כיוון שהשומנים מצטברים על דפנות כלי הדם, סותמים אותם ועלולים להגביר את הסיכון לקרישים. הריון עלול להעלות את רמת הכולסטרול.
במסגרת בדיקות הכולסטרול, נבדקים גם ערכי הכולסטרול ה"טוב" (HDL) ו"הרע" (LDL) והיחס בינהם.
הכולסטרול ה"טוב": הוא נושא את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע הHDL להפטר מעודפי שומנים.
תקין:
גברים 29-62 מ"ג לדציליטר.
נשים 34-82 מ"ג לדציליטר.
גבוה: לרוב לא מזיק. אצל נשים בגיל הבלות גבוה מעט מהרגיל. פעילות גופנית מעלה גם את הHDL.
נמוך:סיכון למחלות לב, סוכרת.
הכולסטרול ה"רע": הוא נושא את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף.
תקין: 60-160 מ"ג לדציליטר.
גבוה: סיכון למחלות לב.
נמוך: ספיגת מזון לקוייה, תזונה לקוייה.

טריגליצרידים (TRIGLYCERIDES)
סוג שומן שרמתו בגוף משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף.
מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.
ערכים תקינים: 10-190 מ"ג לדציליטר.
ערכים גבוהים: מצביעים על מחלת דם, דימום נרחב, מחלת כבד ועוד.

תפקודי קרישה:
בדיקת תפקודי הקרישה כוללת שלושה מרכיבים: (PTT, PT,INR)
בכבד יש חלבונים שונים המשתתפים בתהליך המורכב של קרישת הדם. במקרה של מחלת כבד, עלולה להפגע יכולתו של הדם להקרש.
PT (פרוטרומבין): הפרותרומבין יכול להעריך את זמן הקרישה.
תקין: 11-13.5 שניות אצל אדם בריא.
גבוה: יכול להצביע על מחלת כבד או חוסר בתפקודי קרישה. אצל אנשים שלוקחים תרופות המדללות את הדם גם יופיע גבוה.
PTT (תרומבופלסטין): ערך נוסף המשפיע על הקרישה.
תקין: 25-35 שניות
גבוה: מחלת כבד, דימום רב, חוסר בגורמי קרישה.
INR -INTERNATIONAL NORMALIZED RATIO מדד המעניק קנה מידה אחיד לכל בדיקות הPT הנעשות במעבדות שונות.
תקין: 1.4-0.9
גבוה: סכנת דימומים.
נמוך: סיכון להיווצרות קרישי דם.

לקבלת יעוץ ולמידע נוסף אנא מלאו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.
שם:
טלפון:
דוא"ל:
סידיטק - בניית אתרים Signed by   רחוב ויצמן 111, תל אביב, טלפון 03-6022922 / 03-6022923
  מפת האתר  
המידע המצוי באתר ניתן כשירות אינפורמטיבי, בלתי מחייב, שלא ממקור ראשון והוא אינו מהווה בדרך כלשהי, המלצה לשימוש במוצר רפואי או תרופה כלשהי, עיצה רפואית או משפטית, חוות דעת מקצועית, או תחליף לבדיקה אצל רופא שיניים.