רפואת שיניים מאז ועד היום…. היסטוריה
הסטוריונים מצאו עדויות למקצוע רפואת השיניים כבר באלף הקודם. אמנם רפואת השיניים של העבר הרחוק שונה מזו של היום והתמקדה בעיקר בעקירות שיניים, אך ניתן למצוא עדויות ארכאולוגיות לאלתורים שונים שנועדו לעזור במלאכת הלעיסה. רוב הטיפולים באלף שעבר נעשו על-ידי "כירורג" אשר נדד מכפר לכפר והגיע לכיכר המרכזית ב"יום השוק". הטיפול היה ללא כל אמצעים סטריליים או הרדמה, ומכיוון שהטיפול היה כרוך בדרך-כלל בכאבים עזים, הוא היה מלווה במופע תופים וריקודים כדי שצעקותיו של המטופל לא ישמעו. בסיום ה"ארוע" השן הנעקרת היתה מוצגת לקהל לקול תשואותיו.
כבר לפני כ 250 שנה הצליח צרפתי בשם "פייר פאושוד" להכין כתרים מחרסינה ואף פירסם ספר שבו מוזכרים טיפולים רבים אשר משמשים גם בעידן המודרני. בשנת 1798 הכין ג'ון גרינווד את התותבת הראשונה אשר היתה מיועדת לג'ורג וושינגטון.
החוקרים הראשונים של אבולוציית המשנן (מערכת השיניים) הדגישו את הקשר בין התפתחות הטכנולוגיה לבין לחץ על השיניים. תפישה זו עזרה להבין את סיבת הגודל של השיניים החותכות אצל האדם הקדמון, אשר שימשו ככלי משמעותי בחיתוך האוכל בתקופה שלפני יצירת להבים. החוקרים המאמינים בגישה זו מסבירים את התהליך של הקטנת השיניים בשינויים של המזון ובאמצעים חיצוניים לחיתוכו. כך שעם התפתחות האבולוציה, הפחתת המאמץ בלעיסה גרמה לשינויים בגודל השיניים.
השיניים קשורות להתפתחותו של האדם והן מעידות על תזונת האדם במהלך האבולוציה. הקידמה והשינויים בהרגלי התזונה הביאו לכך שהאדם המודרני לועס מזון מעובד ורך יותר. שיני הבינה הפכו עם האבולוציה למיותרות, ולכן יותר ויותר אנשים נולדים ללא הנבטים האמורים להתפתח לשיני בינה. השינויים בצרכים האנושיים הביאו גם לצמצום ממדי הלסת התחתונה.
מחלות בפה היוו בעיה לאדם עוד מראשיתו.משריד גולגולות של אדם הקדמון עוד מלפני 25,000 שנה נמצאו ממצאים המעידים על רקבון בשיניים (עששת). הראיה הכתובה הראשונה למחלות פה היא מכתב שומרוני מ- 5,000 לפני הספירה, המתאר "תולעי שיניים" כגורם לרקבון השיניים (העששת). מטפלים בשיניים היגרו בתחילת 1700 לקולוניות באמריקה והם הקדישו את עצמם בעיקר להסרת "שיניים חולות" ולהחדרת שן תותבת מלאכותית.
ב-1800, המאה ה-19, העיסוק בשיניים כלל עקירת שיניים באמצעות כלי מיוחד שדמה למפתח ברגים משונן, כמו-כן עסקו גם בניקוי השיניים בעזרת מגרדות ובהסרת "חורים" בכלי יד.חומרי השחזור אשר היו בשימוש באותה תקופה היו מעלי זהב,מעופרת ומכסף.שיניים תותבות היו מגולפות משנהב או מעוצבות משיני הבקר.
במאה הקודמת תוחלת החיים של האדם כמעט הוכפלה, וחל שינוי עצום באיכות החיים. חלק מהשינויים היו בעלי השפעה חיובית על רפואת השיניים כללו הדגשת נושא ההיגיינה של האדם, זמינות האנטיביוטיקה, חיסונים, פלואורידציה, תזונה משופרת,חשמל וחימום,רנטגן, טלפון, מחשבים ואינטרנט.ההישגים ברפואת השיניים נכון להיום כוללים את השימוש בשחזורים כסופים ובצבע השן,פלואורידציה, טכניקות לשחיקה באמצעות אויר לסתימת חללים, עולם השתלים ששינה את פני רפואת השיניים ולאחרונה רפואת השיניים הדיגיטלית.
העליה בתוחלת החיים והעליה בכמות האנשים מעל גיל 65 אשר שמרו על שיניהם השפיעו אף הן על רפואת השיניים תוך מתן תשומת לב לצרכים המורכבים של אוכלוסיה מבוגרת זו. העליה בידע ובשפע של האוכלוסיה העלתה בהתאמה את כמות הביקורים אצל רופא השיניים לשם "שיפור החיוך" .זה בניגוד גמור לסיבות לביקור אצל רופא השיניים לפני 100 שנה,שהיו בעיקר לשם שיכוך כאבים ולהשבת פונקציית השיניים.
אין ביכולתנו לדעת מה טומן בחובו העתיד ברפואת שיניים. יש הטוענים כי עיקר ההתעסקות תתמקד בקשר שבין רפואת הפה לבריאות הגוף הכללית. עם התקדמות הטכנולוגיה , עידן המחשבים והטיפול הגנטי אין לדעת כיצד יראו פני "רפואת השיניים" בעוד כ-100 שנה.
