כבר ביום ההולדת הראשון או עם בקיעת השן הראשונה מומלץ לבקר במרפאת השיניים. 

בדרך זו נלמד את ילדינו לא לחשוש או בעצם לבנות סוג של אמון ראשוני עם הרופא. ניתן לעשות זאת בעקיפין כאשר ההורה מבקר במרפאה, והרופא מקדיש לו מספר דקות של תשומת לב ואף נותן לו מתנה קטנה….. אנו כבר יודעים כמה ילד בן שנה כבר מבין, ואילו זכרונות טראומטיים יכולים להיות לו ממפגש לא נעים כבר בגיל שנה.

הקניית הרגלי היגיינה אוראלית תקינים ושמירה על שיני ילדיכם כבר בעת בקיעתם לחלל הפה חשובים לא פחות ואולי אף יותר לבריאות השיניים הקבועות.

השיניים הראשונות שבוקעות בפה תינוקכם הן שתי השיניים הקדמיות התחתונות.הן מתחילות להגיח מבין החניכיים כאשר התינוק בן 8-6 חודשים. אחריהן תבקענה רביעיית השיניים הקדמיות העליונות. שאר שיני תינוקכם יופיעו תקופתית בדרך-כלל בזוגות בכל צד של הלסת עד שילדכם יהיה בערך בן שנתיים וחצי.בגיל שנתיים וחצי לערך קרוב לוודאי שיבקעו כל 20 השיניים ה"חלביות" בפי ילדכם.

להלן זמני הבקיעה:
6 חודשים – 2 השיניים הקדמיות התחתונות (חותכות מרכזיות)
7 חודשים – ארבעת השיניים הקדמיות העליונות
9 חודשים – 2 השיניים החותכות הצידיות הקדמיות התחתונות
שנה – טוחנת ראשונה, עליונה ותחתונה
שנה וחצי – ניבים:עליון ותחתון
שנתיים עד שנתיים וחצי – טוחנת שניה

חשוב לציין כי זמני הבקיעה הם אינדבידואליים לכל תינוק ועשויים להשתנות ולנוע בין איחור של מספר חודשים בבקיעה לבין הקדמה של הבקיעה (ההערכה אשר ניתנה לעיל היא ממוצעת). לפיכך אין לכם ממה לחשוש אם שיניים מסוימות מקדימות או מאחרות לבקוע במספר חודשים

חשיבות שיני ה"חלב":
למרות ששיני התינוק בסופו של דבר ינשרו, הן חשובות במידה שווה לשיניים הקבועות.הן לא רק שומרות על המרווח לשיניים שעתידות לצמוח מתחתן, אלא הן חשובות גם ללעיסה תקינה של המזון, לדיבור, ולמראה חיצוני.
איבוד שיניים ראשוניות בעקבות עששת עלול להיות בעל השפעה מכרעת על ביטחונו העצמי של הילד והערכתו העצמית למראהו.מסיבה זו חשוב ללמד את ילדך כבר מגיל צעיר הרגלי תזונה נכונים ולאמן באופן יומיומי את הרגלי הצחצוח על-מנת לשמר את השיניים והחניכיים לחיים שלמים של חיוך.

כמה דברים שרצוי לדעת כאשר מתחילות שיני תינוקכם לבקוע…
בקיעת שיניים עשויה להיות חוויה כואבת מאוד.כאשר תינוקות מתחילים להבקיע שיניים בין הגילאים 4 חודשים לשנתיים וחצי,יש להם בדרך כלל חניכיים רגישות וכואבות.הבקיעה של השיניים הופכת את התינוק לרוב לרוגז ועצבני.
שפשוף עדין בחניכיים של התינוק בעזרת אצבע נקיה, כפית קטנה קרה או פד גזה רטוב עשויים להרגיע את הכאב.אפשרות נוספת היא לתת לתינוק טבעת נשיכה נקייה שאותה הוא ילעס ואשר תרגיע אותו.
קיימים בשוק נשכנים נחמדים שהתינוקות מאד אוהבים להכניס לפה,ליהנות מהקור וללעוס קצת כנגד האזור הכואב.
הנשכנים הם של חברת "אינטרסן" הם על בסיס ג'ל ולא מים ונעימים מאד לנשיכה לאחר קירור. (עלות כ 10 ₪)
בניגוד לדיעה הרווחת, שיניים אשר בוקעות אינן גורמות לחום. אם אתם חשים בעליה בחום התינוק ,יש להתייחס אליו ללא קשר לבקיעת השיניים.
אם כל נסיונותיכם להרגיע את התינוק עלו בתוהו, התייעצו עם רופא השיניים שלכם או עם רופא הילדים.

טיפול שיניים בכיף – כבר מהביקור הראשון…
תאמינו או לא ביקור אצל רופא השיניים יכול להיות מהנה ביותר לילדכם ובתנאי שאתם משמשים דוגמה טובה ומשרים אווירה חיובית,להבדיל מהגישה של הפיכתו של הילד לגיבור כאילו הוא צריך להוכיח עצמו בפני אתגר קשה.

מספר כללים שיעזרו בהכנת הילד למפגשו הראשון עם רופא השיניים:

  • לעולם אל תשתמשו בשוחד על מנת ל"שכנע" את ילדכם לבוא לרופא.
  • אל לכם להשתמש בביקור אצל רופא השיניים כעונש לילדכם.
  • מנעו מילדכם שמיעת סיפורים מפחידים על רופא השיניים,וכמובן אל תספרו אותם בעצמכם.
  • בשום פנים אסור לילדכם לדעת שאתם חוששים בעצמכם מטיפול שיניים(לא חוזרים על טעויות העבר…).
  • שמשו מודל טוב לחיקוי לילדכם:צחצחו והשתמשו בחוט דנטלי על בסיס יומי,והקפידו על ביקורת קבועה אצל רופא השיניים שלכם.
  • באמצעות דיבור חיובי על הביקור אצל רופא השיניים ובהצבתו כחלק מחוויה חיונית לחיים,כמו כל התנסות חדשה חשובה אחרת, תוכלו להפחית את הדאגות מילדכם ולהפוך את הביקור אצל רופא השיניים לנעים.

למה נצפה בביקור הראשון?
במהלך הבדיקה רופא השיניים יבדוק את שיני הילד ואת החניכיים שלו ויוודא שלא קיימים מוקדי עששת או בעיות אחרות.כמו-כן יתכן שיבוצעו צילומי רנטגן לבדיקת העצם ולהתפתחות השיניים.
אם יהיה צורך,ואם קיים שיתוף פעולה מצד הילד יתכן שהרופא יבצע ניקוי שיניים מקצועי.במידה שזה לא יבוצע בביקור הראשון, זה יבוצע בביקור נוסף.
רופא השינייים ישוחח עמכם ועם הילד,בהתחשבות בגיל כמובן, על חשיבות הצחצוח והקניית הרגלי היגיינה טובים לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים,וכן על חשיבות ביקור תדיר במרפאה כאמצעי מניעה חשוב לשמירה על המשך תקינות ובריאות השיניים.

איטומים:
כיצד ניתן לשמר את שיני ילדינו בריאות כך שלא יהיה צורך כלל בסתימות בכל תקופת הילדות?התשובה לכך היא איטומים.
האיטום פועל כמחסום בין החיידקים לשכבה החיצונית של השן,האמייל.
בטיפול משתמשים בנוזל פלסטי בצבע השן,שהרופא מצפה איתו את פני השטח הלעיסי של השן מיד לאחר בקיעת השיניים.האיטומים הינם בטוחים לשימוש,והפרוצדורה פשוטה ומהירה, כך שאינה גורמת לאי-נעימות מצד הילד.האיטום יכול להחזיק מעמד עד חמש שנים בתנאי שהרגלי ההיגיינה של הילד טובים.
האיטום מהווה גם פתרון טוב באזורים שבהם אין הפלרה של המים,
משום שבחומרים החדישים משתחרר פלואוריד לאורך זמן לשן, ובכך הוא תורם לעמידותה ולחוזקה.

מציצת אצבע
רפלקס המציצה הינו אחד הרפלקסים הטבעיים של תינוק כמו הרפלקס לתפוס במשהו(מי מאיתנו לא קיבל משיכה הגונה בשערותיו מתינוק?).זהו רפלקס תינוקי נורמלי אשר גורם לפעוט להרגיש בטוח ושמח.
יחד עם זאת אם מציצת האצבע הופכת להרגל בגיל הצעיר היא עלולה לגרום בעיות. מציצת האצבע היא הרגל של ילדים רבים אשר נוטים לוותר עליו באופן טבעי בגיל 4 , וזה תקין ומקובל.

אך אם ההרגל נמשך מעבר לכך ,ובזמן בקיעת השיניים הקבועות, הוא יגרום למספר רב של בעיות וביניהם:

  • שיניים עקומות
  • חך מעוות ועמוק
  • מנך לשון לקוי וכתוצאה מכך גם פגיעה בדיבור
  • מנשך פתוח

(כאשר השיניים הקדמיות אינן נוגעות אחת בשניה, ונוצר רווח קדמי לא אסטתי המקשה על הלעיסה והדיבור)
ועוד… חומרת הבעיה תלויה בתדירות ,בכמות הלחץ המופעלת,במשך המציצה ובהעמדה של האצבע המוחזקת בפה.

כיצד נטפל?
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. ניתן למנוע מן התינוק לפתח הרגל של מציצת אצבע באמצעות החלפתו במוצץ .למרות ששימוש ממושך במוצץ עשוי להיות בעל תוצאות והשלכות הדומות לזה של מציצת אצבע,עדיין המוצץ אינו חלק בלתי נפרד מן הילד וניתן להרחיקו ממנו (או כמו שהרבה הורים עושים: אומרים לילד בבוא הזמן ש"החתול אכל את המוצץ"…). מלבד כל ההשלכות הפיזיות חשוב לגמול ילד המגיע לגיל ביה"ס מן ההרגל על-מנת למנוע את הפיכתו למושא ללעג ולהצקות מצד חבריו ללימודים.

זמן הטיפול חשוב אך על ילדכם לוותר על ההרגל מרצונו.
אם הילד לא מוכן לעשות כן מרצונו הטיפול לא מומלץ שכן הגורם המכריע לא הוסר.לפיכך חשוב לסייע לילד לרצות לוותר על ההרגל, ולא לעשות זאת בכוח שכן אז זה יעורר רק התנגדות במקום שיתוף פעולה.חשוב להיות מבינים ורגישים כאשר מנסים לגמול את הילד, ולפעמים רצוי לבצע זאת בשלבים ובהדרגה: תחילה ביום ולאחר מכן בלילה.פלסטר על האצבע יכול להזכיר לילד להימנע מהכנסת האצבע לפיו.ניתן גם להשתמש בפרסים בכל פעם שהוא מצליח לעמוד במשימה.
חשוב להבין שילדים רבים מוצצים אצבע לשם נוחות והרגשה טובה, ולכן חשבו מדוע ילדכם מרגיש אולי חרד או עצוב, ומה הסיבה לכך שהוא חש בצורך למצוץ אצבע או מוצץ. חשוב ליידע את רופא השינים אם הילד עדיין ממשיך למצוץ אצבע בעת בקיעת השיניים הקבועות,גיל 6. ייתכן שהוא יוכל לייעץ או לסייע לכם בפתרון תחליפי המיועד לכך.

צחצוח שיני התינוק:
כיצד נצחצח את שיני התינוק?
בכל יום מצטבר פלאק על החלק הפנימי,החיצוני ועל משטח הלעיסה של השיניים והחניכיים של הילד. שימוש במברשת שיניים לצחצוח הינו אחד מהעזרים הטובים ביותר להסיר פלאק זה.
המברשת המומלצת לילדים היא זו בעלת סיבים רכים ומעוגלים בקצה שראשה אינו עולה על 2 שיניים בגודלו.
ילד זקוק למברשת קטנה יותר ממבוגר על מנת להגיע לאזורים ולשיניים האחוריות בפה.לרוב עד גיל 10-8 הילד אינו מסוגל לצחצח כראוי בעצמו, ולכן הוא זקוק להשגחה ולביקורת של ההורה. חשוב להחליף את המברשת כל 3 חודשים לערך או כאשר הסיבים הופכים עקומים ומכופפים.

לתינוק חסר שיניים כדאי גם כן לנקות את הפלאק המצטבר על החניכיים באמצעות פד גזה לח או אצבעון הניתן לרכישה בבתי המרקחת. חשוב גם לא לשים כמות גדולה של משחה על מברשת הילד שכן לילדים יש נטייה לבלוע את משחת השיניים וכמות מרובה של פלואוריד אינה טובה בשלב זה של התפתחות השיניים שכן כמות מרובה של פלואוריד עשויה לגרום להופעת נקודות וכתמים על השיניים הקבועות שיבקעו,תופעה הידועה ומוכרת בשם פלואורוזיס.

זכרו שהתינוק בשנותיו הראשונות סקרן מאוד ומחקה את ההורה בפעולות רבות. מנסיוני כאב לשלושה ילדים, תמיד דאגתי שילדי יצפו בי בזמן הצחצוח ויבינו שזה חלק בלתי נפרד מסדר היום בבוקר ובערב. כמו כן לילדים צעירים מאד ניתן לקנות אביזרים שונים, כגון: שעון חול, טבלאות תזכורת עם מדבקות "בונוס",מברשות בצבעים שונים ועוד.
אני חייב להודות שגם על ילד מתבגר אני נוהג לצפות ולהעיר לו על מלאכת הצחצוח.

10 דרכים להפוך את הצחצוח של ילדיכם למהנים:

1. התחילו בביקור אצל רופא השיניים שלכם.רופא השיניים ילמד אתכם ואת ילדכם את הדרך המקצועית כיצד לצחצח את השיניים תוך שימוש במונחים ובשפה מוכרים ונחמדים.

2. אפשרו לילדכם לבחור לבד את מברשת השיניים ואת משחת השיניים שלהם.בשוק קיים מגוון רחב של מברשות שיניים בצבעים ובצורות שונות אשר ימצאו חן בעיני הילד, וכן משחות בטעמים שונים אשר יהיו מהנות יותר ונעימות יותר לילד בעת הצחצוח.חשוב רק לשים לב כי המברשת היא בעלת סיבים רכים ומעוגלים על-מנת שלא יפצעו את החניכיים והשיניים של הילד.

3. שימו לב שכמות המשחה על המברשת של הילד לפני הצחצוח היא בגודל של גרגר אפונה כיוון שלילד יש נטייה לבלוע את המשחה ואיתה כמות גדולה יותר של פלואוריד מה שעלול לגרום לפלואורוזיס(הכתמת שיני הילד הקבועים).ניתן למנוע זאת באמצעות שימוש במשחות שיניים של ילדים שכמות הפלואוריד בהם קטנה מראש ומותאמת לצורכיהם.אם הילד שונא משחות שיניים וותרו לו עדיף שיצחצח בלי מאשר בכלל לא, או שחווית הצחצוח תהפוך ללא נעימה.

4. אם יש לכם יותר מחדר אמבטיה אחד,שימו בכל חדר מברשת ומשחה לילד על מנת שיהיה לו נוח.

5. ניתן להשתמש במדבקות קטנות ותזכורות לילד ליד הצלחת של הארוחה או ליד הכרית לפני השינה כדי שיזכור לצחצח.

6. צחצחו את שיני חיית המחמד שלכם, ותנו לילדכם לצפות בכך ואף לעזור.כך תדגישו את חשיבות הצחצוח וגם תעשו חסד עם החיה.

7. תנו פדבקים חיוביים על נסיונות הצחצוח של ילדכם ועל התוצאות.אמרו להם"השיניים שלכם כל כך מבריקות", "ריח הפה שלכם כל כך טוב".הם ישמחו שאתם שמים לב ושיש תמורה להשקעה.

8. קנו וספרו לילדכם סיפורי ילדים על רופאי שיניים ועל צחצוח שיניים.

9. נסו להמציא להם שירים על-סמך מנגינות ילדים מוכרות על צחצוח שיניים, והפכו זאת לחוויה כיפית.

10. ואחרון חביב היות וילדים רואים אתכם כמודל לחיקוי, וודאו כי ילדכם רואה אתכם מצחצחים שיניים ומנקים בחוט דנטלי כל יום.זה טוב להם וטוב לכם!!!