על פי מחקר חדש, ג'ינג'יות זקוקות ליותר חומרי הרדמה לצורך פעולה כירורגית וכן יותר משככי כאבים בעת הצורך.

המחקר שבוצע באוניברסיטת לואיזוויל בודק את סף הרגישות של ג'ינג'יות לעומת בלונדיניות וברונטיות וקובע כי סף הרגישות של אדומות השיער לכאב נמוך ביותר. על פי מסקנות המאמר ג'ינג'יות יזדקקו  ל20% יותר חומר הרדמה לצורך הליך כירורגי וכמו כן לכמות כפולה של משככי כאבים אחרי הניתוח.

ככל הנראה, הקשר בין צבע השיער לבין התגובה הגופנית לכאב טמון בצופן הגנטי. קולטני הכאב של הג'ינג'יות הם בעלי רגישות אדירה המסוגלים לזהות שינויים ולייצר אותות עצביים המתורגמים לכאב.

על פי החוקרים אדומות השיער זקוקות להרבה יותר משככי כאבים משאר האוכלוסייה אפילו כשמדובר בכאב ראש קל ומומלץ ליידע בכך את רופא המשפחה

אנו נתקלים לא פעם בתופעה של כאב שיניים בעת טיסה. האם קיים קשר? כן!

חללי אויר הנמצאים מתחת לשחזורים ישנים או מתחת לסתימות שורש גורמים להפעלת לחץ בשל "התרחבותם" או "התמוטטותם". שינויים קיצוניים אלו בלחץ עשויים לחולל התקף של כאב חזק. הדבר נכון גם לגבי פעילויות ספורט אחרות בתנאי לחץ גבוה כדוגמת צניחה וצלילה.

לפיכך רצוי וכדאי לבצע בדיקה מעמיקה של השיניים אצל רופא השיניים לפני ביצוע כל פעילות ספורטיבית מעין זו ובכך למנוע כאבים מיותרים ואי נוחות בעת הפעילות.

מנסיוני האישי קיימים מקרים לא מעטים שמטופלים אשר נוסעים לחו"ל , מתקשרים אלי מבוהלים כאשר הם נוחתים ומתלוננים על כאבים עזים בשיניים טוחנות בלסת עליונה. ובכן כתוצאה מלחץ על הסינוסים (מערות האף) רובנו מרגישים זאת גם באוזניים. בדרך-כלל מדובר בשיניים שעברו טיפול שורש או טיפול חודרני אחר באזור אחורי בלסת עליונה.
ברוב המקרים הכאבים חולפים לאחר מספר שעות, ואין צורך למהר לעזרה ראשונה, למעט אצל אותם אנשים שלא נמצאים במעקב רפואי שוטף.

לפיכך רצוי וכדאי לבצע בדיקה של השיניים אצל רופא השיניים לפני טיסות לתקופה ארוכה ולפני כל פעילות "ספורט אקסטרים" לרבות צלילה ובכך למנוע כאבים מיותרים ואי נוחות בעת הפעילות. אנשים אשר נמצאים במעקב שוטף אצל שיננית או רופא שיניים בדרך-כלל לא יעברו חויות שכאלו.

כרופא שיניים המטפל כבר שנים באנשים מכל גווני האוכלוסייה, מזה שנים אני חסיד של החומר הנפלא הזה, אשר אותו אני נוטל כתוסף מזון בעצמי וכך גם כל מקורביי, חבריי, ומשפחתי.

החלטתי לשלב באתר פרק נבחר על תוסף המזון Q10. (המידע אינו רפואי ואינו התוויתי, בכל מקרה של בעייה רפואית יש לפנות לרופא המטפל). אינני מתיימר ללמד או להתוות שימוש בחומר, אך לאחר קריאה והתענינות במשך שנים התחלתי להאמין שרכיב תזונתי זה מחולל ניסים.

כל מי שקרוב לענף הרפואה מודע לחשיבות של Q10 לבריאות הכללית. היום כבר אי-אפשר להתכחש למאות מחקרים ואלפי עבודות של מחקר קליני. מחקרים אלו מלמדים אותנו שהחומר המיוחד הזה אשר מיוצר בכל אחד ואחד מתאי גופנו עשוי להיות אחת ההתפתחויות הרפואיות הדגולות ביותר במאה ה-20 לטיפול במחלות לב ולבריאותנו הכללית.

למרות שבשנת 1978 מדען אנגלי (פיטר מיטשל) קיבל פרס נובל על מחקר Q10, ולמרות שביפן, בארה"ב ובאירופה החומר נכלל בספרי הלימוד של קרדיולוגיה, עדיין רוב המוסדות בעולם מתעלמים מהמוצר לחלוטין.

מאות מחקרים מדעיים ואלפי יישומים קליניים הוכיחו שמרכיב זה אשר מיוצר על-ידי כל תא חי בגוף ואשר בלעדיו איננו יכולים לחיות, מועיל במגוון מחלות לב, מעקב זקנה ועוד.
עם השנים ייצור החומר בגוף פוחת, ולכן יש הלוקחים אותו כתוסף מזון.

הגוף שלנו זקוק לרמה מסוימת של קו-אנזים 10 Q בדם כדי לתפקד כראוי, וכאשר רמתו בדם נמוכה מדי, ישנן פגיעות מוגברת למחלות והזדקנות מואצת.

מחקרים קליניים הראו שחסר חמור של Q10 קיים בקרב האוכלוסיה בגלל גורמים רבים, ביניהם העובדה שייצור החומר בגוף פוחת עם השנים. רמות נמוכות במיוחד של החומר בדם וברקמות נמצאו במגוון רחב של מחלות קרדיו-וסקולריות, במקרים של יתר לחץ דם (מחלות לב קשות) וגם אצל אנשים שנוטלים תרופות להורדת כולסטרול.

החל משנות ה-90 המוקדמות הפך הקו-אנזים Q10 לאחד מתוספי המזון הנמכרים ביותר בחנויות הטבע בארה"ב וביפן לאחר שצרכנים התוודעו אודות יכולת הריפוי שלו למחלות רבות כל-כך החלו לרכוש אותו כתוסף מזון.

ב-1973 הושלם מחקר של רופא אמריקאי ושל רופא יפני (matsumuraׂ) אשר נתנו Q10 לחולים במחלת חניכיים, והם דווחו על יעילות רבה בטיפול במחלה וכן בהחלמה לאחר ניתוחים. חוסר החומר בדם וברקמות יכול להופיע בשל כמה גורמים:
צריכה בלתי מספקת במזון
פגיעה ביצירת החומר
גורמים סביבתיים
צריכה אינטנסיבית של הרקמות
שילוב של כמה ממצבים אלה ביחד

מהו Q10 ?
(Ubiqiuinone) קו-אנזים הוא חומר דמוי ויטמין המצוי בכל תא מתאי גופנו.

מה פירוש Q10 ?
Q על שום מה ? על שום הרכבו הבנוי מטבעת קוינון.
על שום מה ? מבנהו של הקו-אנזים מכיל מספר יחידות איזופרן הנע בין 0 ל 10 בהתאם לסוג בעל החיים. לבני האדם ישנן 10 יחידות איזופרן, ומכאן שמו 10.

איך מתקבל Q10 בגוף ?
בשתי דרכים עיקריות:
הראשונה באמצעות ייצור של הגוף והשנייה היא ממקור חיצוני, כגון: מזון ותוספי בריאות.
Q10 מצוי במזון, והצריכה הממוצעת המתקבלת מהמזון הנה 5-2 מיליגרם ביום. Q10 מצוי ברוב הצמחים ובעלי החיים, וריכוזו גבוה במיוחד בבקר, בסרדינים, בדגי מקרל וסלומון, בברוקולי, בתרד ובאגוזים.

Q10 נוצר בכל רקמות הגוף בתהליך מורכב שעושה שימוש בחומצה אמינית טירוזין וב – 8 ויטמינים לפחות וכן במספר מינרלים. חסר של כל אחד מהמרכיבים:הויטמינים, המינרלים או חומצות האמינו הדרושים, פוגע בייצורו של Q10 ע"י תאי הגוף.

ללא Q10 גופינו אינו יכול להתקיים!

מה תפקידו של Q10 ?
כנוגד חמצון Q10 בצורתו המחוזרת מדכא חמצון של שומנים הן בדופן התאים והן בשומנים בעלי צפיפות נמוכה בסרום (LDL). בנוסף הוא מגן על חלבונים ועל הדנ"א מנזק חמצוני. ל Q10 תפקיד חשוב גם במלחמה ברדיקליים חופשיים.
– Q10 תומך ישירות בייצור האנרגיה בתאי גופנו.
– Q10 פועל כנוגד חמצון חזק.
– Q10 מייצב את דופן התא.
– Q10 מקטין את גודל טסיות הדם, את חלוקתן ואת צמידותן, ומגביל את פעילותן,
ובכך הוא מהווה יתרון גדול לכל האנשים הנוטלים תרופות ל"דילול הדם".

מה התועלת ב Q10 ?

רפואת שיניים:
ב 1973 נערך מחקר בארה"ב על יעילותו של Q10 במחלות חניכיים, והוא נמצא יעיל בריפוי. אני אישית ממליץ למטופלים רבים על תוסף תזונה זה, ומבחין בשינויים מדהימים במצב החניכיים.

Q-10 הוא רכיב חיוני ליצירת האנרגיה בגוף, והוא מסייע בתפקודם של אנזימים רבים הקשורים לפעולת הנשימה. כמו-כן הוא משפר את אספקת החמצן לרקמות הגוף, בהן רקמת החניכיים. תוספת של קו-אנזים Q10 עשויה לשפר את מצב החניכיים באמצעות הגורמים הבאים:
– הפחתה בעומק הכיסים
– הקטנה בנפיחות החניכיים
– הפחתה בדימום
– ירידה בכאב
– ירידה באובדן העצם המאחזת בשיניים

רפואה כללית:
חסר בקו-אנזים Q-10 נפוץ למדי בקרב חולי לב, ולכן ניתן להוסיפו במגוון רחב של טיפולים במחלות קרדיו-וסקולריות:
– לטיפול באנגינה פקטוריס
– לטיפול באנגינה בלתי יציבה
– כגורם תומך לשריר הלב במהלך המסת קרישי דם באופן מכני או תרופתי
– כגורם תומך בשריר הלב בזמן ניתוח לב
– באי ספיקת לב בשל גודש, אי תפקוד דיאסטולי
– יתר לחץ דם ראשוני ורנו-וסקולרי
– הפרעות קצב בין-חדריות
– צניחת המסתם הדו-צניפי
– מניעת חמצון של LDL
– תמיכה במערכת החיסונית במחלת האיידס

רפואת עיניים:
מבוגרים רבים סובלים מקטרקט (טשטוש עדשת העין המפחית בהדרגה את היכולת לראות ברור). מומחים בתחום סבורים כי הסיבה לכך היא הנזק החמצוני של הרדיקלים החופשיים, הנובע מהחשיפה לאור השמש. לכן מאמינים כי חומרים נוגדי חימצון, המנקים את הרדיקלים החופשיים, עשויים להגן מפני נזק זה.

במחקר שפורסם ב-1990 בכתב עת יוקרתי בתחום הקרדיולוגיה בארה"ב, דווח כי טיפול ב- Q10, הראה עלייה ברמות ה- Q10 בדם, דבר המלמד על ספיגתו של החומר.שיפור דומה בתפקוד הלב תועד על-ידי החוקרים, והמטופלים דיווחו על שיפור באיכות חייהם.

מתי אין להשתמש במוצר זה?
1. לא מומלץ לנשים בהריון, לאמהות מניקות, לילדים ותינוקות.
2. לא מומלץ לחולים המקבלים "קומדין" (תרופה לדילול דם), כיוון שהוא מאט את זמן ה"פרותרומבין" שזהו הזמן הדרוש לגורמי קרישה בדם ליצור קריש.

בכל מקרה לפני כל שימוש בתרופה או בתוסף מזון, יש להיוועץ ברופא המשפחה.

רפואת שיניים מאז ועד היום…. היסטוריה

הסטוריונים מצאו עדויות למקצוע רפואת השיניים כבר באלף הקודם. אמנם רפואת השיניים של העבר הרחוק שונה מזו של היום והתמקדה בעיקר בעקירות שיניים, אך ניתן למצוא עדויות ארכאולוגיות לאלתורים שונים שנועדו לעזור במלאכת הלעיסה. רוב הטיפולים באלף שעבר נעשו על-ידי "כירורג" אשר נדד מכפר לכפר והגיע לכיכר המרכזית ב"יום השוק". הטיפול היה ללא כל אמצעים סטריליים או הרדמה, ומכיוון שהטיפול היה כרוך בדרך-כלל בכאבים עזים, הוא היה מלווה במופע תופים וריקודים כדי שצעקותיו של המטופל לא ישמעו. בסיום ה"ארוע" השן הנעקרת היתה מוצגת לקהל לקול תשואותיו.

כבר לפני כ 250 שנה הצליח צרפתי בשם "פייר פאושוד" להכין כתרים מחרסינה ואף פירסם ספר שבו מוזכרים טיפולים רבים אשר משמשים גם בעידן המודרני. בשנת 1798 הכין ג'ון גרינווד את התותבת הראשונה אשר היתה מיועדת לג'ורג וושינגטון.

החוקרים הראשונים של אבולוציית המשנן (מערכת השיניים) הדגישו את הקשר בין התפתחות הטכנולוגיה לבין לחץ על השיניים. תפישה זו עזרה להבין את סיבת הגודל של השיניים החותכות אצל האדם הקדמון, אשר שימשו ככלי משמעותי בחיתוך האוכל בתקופה שלפני יצירת להבים. החוקרים המאמינים בגישה זו מסבירים את התהליך של הקטנת השיניים בשינויים של המזון ובאמצעים חיצוניים לחיתוכו. כך שעם התפתחות האבולוציה, הפחתת המאמץ בלעיסה גרמה לשינויים בגודל השיניים.

השיניים קשורות להתפתחותו של האדם והן מעידות על תזונת האדם במהלך האבולוציה. הקידמה והשינויים בהרגלי התזונה הביאו לכך שהאדם המודרני לועס מזון מעובד ורך יותר. שיני הבינה הפכו עם האבולוציה למיותרות, ולכן יותר ויותר אנשים נולדים ללא הנבטים האמורים להתפתח לשיני בינה. השינויים בצרכים האנושיים הביאו גם לצמצום ממדי הלסת התחתונה.

מחלות בפה היוו בעיה לאדם עוד מראשיתו.משריד גולגולות של אדם הקדמון עוד מלפני 25,000 שנה נמצאו ממצאים המעידים על רקבון בשיניים (עששת). הראיה הכתובה הראשונה למחלות פה היא מכתב שומרוני מ- 5,000 לפני הספירה, המתאר "תולעי שיניים" כגורם לרקבון השיניים (העששת). מטפלים בשיניים היגרו בתחילת 1700 לקולוניות באמריקה והם הקדישו את עצמם בעיקר להסרת "שיניים חולות" ולהחדרת שן תותבת מלאכותית.

ב-1800, המאה ה-19, העיסוק בשיניים כלל עקירת שיניים באמצעות כלי מיוחד שדמה למפתח ברגים משונן, כמו-כן עסקו גם בניקוי השיניים בעזרת מגרדות ובהסרת "חורים" בכלי יד.חומרי השחזור אשר היו בשימוש באותה תקופה היו מעלי זהב,מעופרת ומכסף.שיניים תותבות היו מגולפות משנהב או מעוצבות משיני הבקר.

במאה הקודמת תוחלת החיים של האדם כמעט הוכפלה, וחל שינוי עצום באיכות החיים. חלק מהשינויים היו בעלי השפעה חיובית על רפואת השיניים כללו הדגשת נושא ההיגיינה של האדם, זמינות האנטיביוטיקה, חיסונים, פלואורידציה, תזונה משופרת,חשמל וחימום,רנטגן, טלפון, מחשבים ואינטרנט.ההישגים ברפואת השיניים נכון להיום כוללים את השימוש בשחזורים כסופים ובצבע השן,פלואורידציה, טכניקות לשחיקה באמצעות אויר לסתימת חללים, עולם השתלים ששינה את פני רפואת השיניים ולאחרונה רפואת השיניים הדיגיטלית.

העליה בתוחלת החיים והעליה בכמות האנשים מעל גיל 65 אשר שמרו על שיניהם השפיעו אף הן על רפואת השיניים תוך מתן תשומת לב לצרכים המורכבים של אוכלוסיה מבוגרת זו. העליה בידע ובשפע של האוכלוסיה העלתה בהתאמה את כמות הביקורים אצל רופא השיניים לשם "שיפור החיוך" .זה בניגוד גמור לסיבות לביקור אצל רופא השיניים לפני 100 שנה,שהיו בעיקר לשם שיכוך כאבים ולהשבת פונקציית השיניים.

אין ביכולתנו לדעת מה טומן בחובו העתיד ברפואת שיניים. יש הטוענים כי עיקר ההתעסקות תתמקד בקשר שבין רפואת הפה לבריאות הגוף הכללית. עם התקדמות הטכנולוגיה , עידן המחשבים והטיפול הגנטי אין לדעת כיצד יראו פני "רפואת השיניים" בעוד כ-100 שנה.

כן, התזונה יכולה להשפיע גם על מצב הרוח…

המזון הוא סם החיים שלנו וממלא עבורינו גם תפקידים רבים במישור החברתי, הנפשי ובכלל בסדר היום שלנו. בניגוד לחיות האוכלות רק כשהן רעבות. אצל האדם האכילה קשורה בפעילות חברתית ולא תמיד רק בהקשר של רעב. אנו מערבים את חוש הריח, הטעם והרבה אסתטיקה, דבר המשפיע באופן ישיר על בלוטות הרוק שלנו והדרך לשיפור מצב הרוח מאד קצרה…

למי מאיתנו אין לעיתים מצב רוח רע המפריע לו למהלך התקין של החיים? חלק מאיתנו סובל ממידה מסוימת של דיכאון בתקופה זו או אחרת של החיים.

"הדיכאון הוא הפרעה במצב הרוח הגורם להרגשת עצב וייאוש"

כאשר אנו בתחושה כללית רעה או בדיכאון, המוטיבציה שלנו לעשות דברים יורדת, הביטחון העצמי כמעט נעלם, שמחת החיים והחשק לצאת וליהנות פשוט נעלמים.

במקרים של דיכאון חמור, הטיפול בד"כ תרופתי ומצריך מעקב רפואי צמוד. במקרים קלים ושגרתיים, הדיכאון מתבטא בעיקר בעייפות, חוסר אנרגיה, נדודי שינה , חוסר רצון לצאת מהמיטה, חוסר תיאבון, חוסר דחף מיני, יובש פה, אך הנחמה היא שהדיכאון בסוף תמיד עובר.

קיימות דרכים שונות לטיפול בדיכאון, אך ידוע שבמקרים רבים לתזונה לקוייה יש חלק נכבד בעניין.
קיימים מחקרים המראים שיש קשר ישיר בין תזונה לקוייה לדיכאון. המזון שאנו אוכלים נספג במערכת העיכול בגוף ולאחר מכן מגיע למוח באמצעות סינון קפדני המאפשר לחומרי מזון לעבור את מחסום הדם במח (blood brain barrier)וכך בעצם להשפיע על מצב הרוח, הזיכרון וההתנהגות.

חוסר בויטמינים מסוימים כברזל, סלניום ורכיבים תזונתיים נוספים עלול לפגוע ולגרום להפרעות התנהגותיות, שינוי מצב רוח, עצבנות ועייפות. כולנו יודעים שגם אם סתם פספסנו ארוחה, כל היום שלנו נראה אחרת וכנראה גם הדבר ישפיע על הסובבים אותנו.

במח האנושי מגוון גדול של תאי עצב הקרויים "נוירונים". ה"נוירון" הוא הבסיס של מערכת העצבים ובכל אזור במח יש לנו כמות עצומה של נוירונים. חלקם אחראים להפעלת שרירים, חלק אחר משמש לביצוע החלטות, חישובים ובעצם אחראים לכל פעילות המח שלנו.

הנוירונים מפרישים חומרים כדוגמת ה "סרוטינין" אשר גורם לנו למצב רוח טוב, לרגיעה נפשית ולשלווה. וכאשר החומר חסר, לתחושות הפוכות.
לאנשים עם רמות סרטונין גבוהות קל יותר להתמודד עם כישלונות, עצב, כעס ועם תחושות המצריכות כוחות נפשיים גבוהים.

אנו לא יכולים לקבל סרטונין ישר מהמזון, כיוון שהוא לא יגיע למוח. חומרי הגלם שאנו אוכלים מגיעים למוח והוא זה אשר מייצר את הסרטונין. חומר הגלם העיקרי הוא חומצה בשם "טריפטופאן" ונמצא בעיקר במוצרי מזון כתרד, גרנולה, אבוקדו, חיטה מלאה, צימוקים, בטטה ועוד. אך כאן לא נגמר העניין, כיוון שכדי לייצר סרטונין מהחומצה נצטרך מגוון ויטמינים ומינרלים כ- B1, B3, B6,B12,C, ברזל ,חומצה פולית (העוזרת בכלל להתפתחות תקינה של מערכת העצבים) ועוד. כמובן שצריכה בלתי נאותה של מוצרי מזון שונים משפיעה על ייצור הסרטונין ובאופן ישיר על מצב רוחינו.

מצבי הרוח והתחושות שלנו זוהי תוצאה של המערכת הכימית-חשמלית במערכת העצבים. המזון שאנו אוכלים מספק את הרכיבים השונים המאפשרים למח לגרום לנו למצבי רוח בהתאם למצב בו אנו נמצאים.

בכל מקרה חשוב שנקפיד על תזונה נכונה ונתייעץ עם בעל מקצוע כאשר מתעוררות בעיות בריאות או אפילו כמניעה מראש. אצל כל אדם המערכת הביוכימית שונה ואותה תזונה, יכולה להשפיע בצורה שונה אצל גבר, אישה, צעירים ומבוגרים. לדוגמא אצל ילדים ארוחת בוקר עשירה בפחמימות משפרת את יכולת הריכוז שלהם ואצל נשים בשעות הצהריים תגרום לעייפות ואחה"צ להתעוררות.

סוכרים יגרמו להעלאת הסרטונין במח.
שומנים גורמים לתחושה טובה.
והשילוב של שניהם לדוגמה עוגה עם קצפת בכלל יגרום לשמחה גדולה.

אצל אנשים הצורכים דגים יש פחות דיכאון ואצל דיכאוניים נמצא חוסר באומגה 3 (ראה פרק נפרד) שזוהי חומצת שומן הנמצאת במח ומשפיעה על מצב הרוח.

לסיכום:
אצל אנשים עם מצב רוח רע או דיכאון קל, תזונה נכונה עשויה בהחלט לשנות את מצבם. חשוב שנאמץ אורח חיים בריא עם תזונה הכוללת סיבים תזונתיים, ירקות טריים ומים באיכות טובה, ארוחות מסודרות ופעילות גופנית. ובמקרה הצורך נקבל תוספים תזונתיים כויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון ( C ו B החשיבות הרבה ביותר באיזון מצב הרוח).

דגים ומצב רוח (או הקשר שבין דגים לדיכאון):

מה הקשר בעצם בין דגים לבין האתר? ובכן במשך שנים נתקלתי במיתוסים שונים, וביניהם הקשר שבין אכילת דגים למצב הבריאות הכללי, לקרישת הדם ולמצב הרוח. החלטתי לבדוק את העניין לעומק ומצאתי מאות מחקרים בכל העולם הקשורים בסוג תזונה זה.

אכילת דגים עשויה להשפיע על הדברים הבאים:
1. בריאות הלב
2. הגנה מסוימת מ"אלצהיימר", מסתבר שאכילת דג אחד או שניים בשבוע מסייעים לזיכרון.
3. ירידה בסכוי ללקות בשבץ – במחקר שארך 12 שנה בארה"ב בקרב אנשים שאכלו 4-1 פעמים בשבוע דגים לא מטוגנים היתה ירידה של 27% בסיכוי לשבץ וירידה של 30% בקרב אנשים שאכלו דגים מעל 5 פעמים בשבוע. לעומת זאת צריכת דגים מטוגנים מעל פעם בשבוע היתה קשורה בעליה של 44% בסיכוי לשבץ איסכמי.
4. הפחתה של נזקי מחלות עורקים- שמן דגים מכיל כמויות של (POLYUNSATURATED FATTY ACIDS N3) בין ההשפעות של השמן יש הארכה קלה של זמן הדימום. עובדה זו הובילה את החוקרים לשער שחלק מיתרונות ה N3 היא בהשפעה על קרישת הדם.

דיכאון הינו מצב של הפרעה במצב הרוח הבא לידי ביטוי בהרגשת עצב או ייאוש באופן יוצא-דופן. דיכאון יכול להיגרם כתוצאה מסיבות ביולוגיות או סביבתיות, והוא אינו פוסח על שום קבוצת גיל, מילדים ועד מבוגרים.

סימנים המעידים ככל הנראה על דיכאון ברמה הפיזית עשויים להיות כדלהלן: עייפות כללית, חוסר אנרגיה, רגישות מוגברת לכאב פיזי, נדודי שינה או שינה מוגזמת ועוד. הדיכאון הקלאסי בא לידי ביטוי בעיקר בנדודי שינה, בחוסר תיאבון, ברגישות יתר, בירידה במשקל, ובהאשמה עצמית.

הוכח כי אנשים דיכאוניים רבים סובלים מחסכים תזונתיים, ביניהם וויטמינים ומינרלים.

בגופנו קיימים כ-15 מינרלים לפחות החיוניים לשמירה על הבריאות. חיוניותם שווה ואינה יורדת מזו של הוויטמנים בהשפעתם על בריאותנו. המינרלים משמשים בין השאר כזרזים לפעולות פיזיולוגיות שונות המתרחשות בגופנו. מחסור בהם או תפקוד לקוי של המינרלים עשוי לגרום, בין השאר ,לדיכאון. דוגמא למינרל מסוג זה הוא הליתיום. הליתיום משמש ברפואה הקונבנציונלית כתרופה אנטי-דיכאונית טובה לטיפול במצבי דיכאון קשים, וכן הוא משמש כמגביר את פעולתן של תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות. הליתיום הינו מינרל המצוי בעיקר במים מינרלים, אך ניתן למוצאו גם במזון שאנו אוכלים כגון: דגים ופירות ים.

כמו-כן כדאי לדעת כי דגים ומאכלי ים, כגון: צדפות מכילים רמות גבוהות של שומנים צמחיים מסוג אומגה 3 , אשר הוכחו כמפחיתים את הסיכון למחלת לב ולדלקות מפרקים, וכן הם הוכחו כיעילים בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.

מחקר שבוצע בארה"ב מצא כי אנשים האוכלים דגים עשירים בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, כגון: טונה וסלמון נוטים להיות נחמדים יותר מאלו שלא אוכלים סוג זה של דגים. מחקר אחר שנערך ביפן מצא כי תוסף תזונה של שמן דגים הפחית את האגרסיה אצל סטודנטים שהיו שרויים במתח לקראת בחינות סוף השנה.

חומצות השומן מסוג אומגה 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו, ועם שינוי הרגלי התזונה בעולם נוצר חוסר של חומצות אלו בגוף. ייתכן שמחסור זה גורם למחלות שלא היו קיימות במאה הקודמת.

לסיכום: מומלץ לכולנו לאחר התייעצות עם רופא המשפחה לצרוך תפריט הכולל אומגה 3 משום שהוא עשוי להוריד משמעותית את הסיכון לדום לב ולמוות פתאומי. שמן דגים ממקור ימי ידוע ביכולתו להוריד את רמות השומנים בדם. ולמי שלא אוהב דגים מומלץ לצרוך זאת בצורה מלאכותית כתוספי מזון.

גלריית תמונות, רפואת שיניים בעולם השלישי…

שיחות טלפון דרך השיניים 

במוזיאון המדע בלונדון מוצג שבב זעיר ומקלט אשר אמור להיות מושתל בשן טוחנת במהלך טיפול שיניים שגרתי.
שני סטודנטים מן ה- College of Royal Art פיתחו את השבב הנ"ל אשר יודע לתקשר עם מכשירים כמו טלפונים סלולריים, מחשבים ומכשירי רדיו. הוא קולט מהם אותות דיגיטליים ומעביר אותם כקולות אנלוגיים אנושיים אל האוזן באמצעות תהודת עצמות הלסת.
כך יכול המשתמש לקבל שיחות טלפון בדיסקרטיות מלאה, בלי להטריד את הסביבה בצלצולים ובשיחות פרטיות. חוץ מזה השבב מאפשר לנו להיות מחוברים תמיד לקבל אינפורמציה בכל מקום ובכל שעה.
(מעניין מה יאמרו על כך המאמינים בקרינה ובנזק המצטבר והבלתי הפיך שלה לבריאות).

מתקן המגביר את הפרשת הרוק.
חוקרים ישראלים בשיתוף חוקרים מגרמניה, משבדיה, מספרד ומאיטליה פיתחו טכנולוגיה המאפשרת התקנת מתקן זעיר על השן, אשר עשוי לתת פתרון לבעיה השכיחה של יובש פה אצל מבוגרים וזאת באמצעות גירוי מתמיד של הפרשת רוק.
ד"ר אנדי וולף, מפתח השיטה הנקראת "Saliwell" טוען שהמוצר שגודלו יהיה כגודל כתר רגיל והוא יוצמד לשן או לשתל, יאפשר גירוי מתמיד של הפרשת רוק.

BITE STRIP
פטנט ישראלי המיוצר בישראל על-ידי חברת S.L.P. Ltd הוא מכשיר חד פעמי המשמש לגילוי sleep bruxism (שחיקת שיניים בשינה) והוא מיועד לשימוש ביתי.

סוף למשחת השיניים?
חוקרים ממכון "פורסייט" בבוסטון טוענים כי חשיפה של 2 דקות ביום לאור הכחול הבוקע ממנורת הלוגן מחסלת לחלוטין את הבקטריות הגורמות לעששת בשיניים. הבקטריות מתברר רגישות לאור הכחול.

האם יכול להיות שנוכל לגדל שיניים?
זה נשמע קצת בדיוני אך יתכן שיגיע היום שנוכל לוותר על שתלים וגם על שיניים תותבות… פשוט נגדל לנו שורה של שיניים.

מדענים אנגלים בראשות ד"ר פול שארפ בלונדון פיתחו שיטה שבעזרתה נוכל להצמיח שיניים חדשות. בינתיים השיטה נוסתה רק על עכברי מעבדה, אך החוקרים אופטימיים באשר לאפשרות לבצע זאת בבוא היום גם בבני אדם.
לכאורה התהליך אמור להיות פשוט. הרופא שולף תאי גזע מהמטופל בהליך לא מסובך, וכך הוא יכול לכוון בהליך מעבדתי את התפתחות תאי הגזע בכל כיוון שיידרש. כך ניתן לתכנן צמיחה של שן טוחנת או חותכת לפי הצורך. בשלב השני התאים אשר גדלו במעבדה בכיוון הרצוי, מוחדרים לאזור המיועד בהרדמה מקומית ובחתך קטן. תוך מספר חודשים מתחילה צמיחת השן, נוצרת התחברות של כלי הדם והעצבים אל השן החדשה והתוצאה – שן חדשה ובריאה ולסת חזקה יותר. בינתיים כאמור השיטה עובדת היטב על עכברי מעבדה. אז…..בואו נמתין בסבלנות שהשיטה תפעל גם בבני אדם.

פיתוח חדשני לגמילה מסמים
צוות מדענים מישראל ומאירופה הציג לאחרונה פיתוח בלתי שיגרתי לגמילה מסמים- שן תותבת שמושתלת במקום שן פגומה או חסרה ומשחררת לחלל הפה תרופה לדיכוי התמכרות, באופן איטי, קבוע ומבוקר.
השן כוללת מכל זעיר ובו תרופה הפועלת על הקולטנים להרואין ומונעת את פעולת הסם על המח.
אחת לכמה שעות נפתח שסתום המכל והתרופה משתחררת לחלל הפה, באזור שבו הספיגה לדם טובה במיוחד.
הניטור והבקרה לשן נעשים באמצעות מיקרו מחשב המצוי בשן וניתן לשליטה מרחוק. על הפיתוח החדש אחראי רופא השיניים ד"ר אנדי וולף והמהנדס בנצי ביילסקי.
היתרון הגדול של השיטה הוא בכך שהנגמלים לא צריכים להגיע יום יום למרפאה כדי לקבל את התרופה, אלא פעם בשבועיים שלושה בכדי למלא את המכל.
בשלב זה הפיתוח עבר בהצלחה את שלב הניסויים בחיות והתקווה היא שבתוך מספר שנים יוכל להיות שמיש בבני אדם.

עקרו לכם שן? בעתיד לא תצטרכו להרכיב שיניים תותבות:
מדענים יפנים הודיעו כי הצליחו לגדל שיניים נורמליות ובריאות מתאים בודדים ולהשתיל אותן בעכברים. הם השתמשו בתאים פרימטיביים, לא מוקדמים כמו תאי גזע, והשתילו אותם למסגרת של קולגאן, חומר הדבק שטבעי שמחזיק את גופנו יחד.
אחרי שגידלו אותם גילו המדענים כי הבמנה שלהם התפתח למרכיסים שמהם עשויות השיניים, ובכלל זה דנטין, אמייל, רקמת המוך, כלי דם ורצועות פרידונטליות.
המטרה העיקרית של הטיפול היא לפתח איברים ביו-מהונדסים ומתפקדים לחלוטין, שיוכלו להחליף איבר שאבד או שנפגע אחרי מחלה, תאונה או הזדקנות.
המדענים לקחו תאים מדגימות ניצני השן, המופיעים לפני שבעל חיים מצמיח שן.
הניצן המשוקם מייצר שן שלמה וביו מהונדסת.
המחקר הזה מספק את ההוכחות הראשונות לשחזור המוצלח של איבר שלם באמצעות השתלת חומר מהונדס ביולוגית. לדעת טקאשי טסוי מהאוניברסיטה המדעית של טוקיו, שחזורי שיניים אפשריים גם עבור בני אדם.
הבעיה היחידה שמונעת את מימוש השיטה גם על בני אדם היא מוסרית. כדי שהשיטה תוכל להיות מיושמת על בני אדם מנסים המדענים כעת לאתר סוגי תאי גזע שונים שנמצאים, למשל, ברקמות העור של אנשים מבוגרים שניתן יהיה לייצר איתם שיניים.
פרופ' מירון וינרב, ראש המחלקה לביולוגיה אוראלית בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב מסביר כי "הרכבת שן מתאי גזע היא תהליך מורכב מכיוון שיש צורך להצמיח סוגי תאים שונים שמרכיבים יחד שן שלמה.
תאי גזע מסוגלים כיום להפוך רק לחלק מרקמות השן – לדנטין ולמוך – אולם מקורו של האמייל הוא לרוב בתאי אפיתל. כדי להצמיח שן שלמה יש לשלב תאי גזע ותאי אפיתל יחד ליצירת שני סוגי רקמות ומדובר בשילוב מורכב". לדבריו "כיום כששן נפגעת כתוצאה משבר או מחור הדורש עקירה, ניתן להשתיל במקומה שיניים תותבות. המחקר החדש מפיח תקווה שהזרקת תאי גזע תוכל בעתיד להצמיח שיניים חדשות". עם זאת הוא מציין כי "קשה לקבוע כמה מהר תהיה הטכנולוגיה ישימה בבני אדם. יש צורך במחקרים נוספים לוודא שהשן החדשה שנוצרת תהיה מורכבת מכל השכבות ותתחבר לעצם כהלכה.

יצא בשן ועין – ניתוח מוזר, שבמהלכו הושתלה שן בעינו של עיוור, החזיר לו את מאור עיניו
בוב מקניקול (57) מאירלנד נפצע בפיצוץ שאירע לפני שנתיים במפעל המיחזור שבו עבד, ואיבד את מאור עיניו. הרופאים אמרו לו שאין מה לעשות ומקניקול התחיל כבר להשלים עם העובדה שיהיה עיוור לשארית ימיו. אלא שאז שמע על ה"אוסטיאו-אודונטו-קראטופרוסטטיס", ניתוח פלא שעל פניו נשמע בלתי אפשרי ואפילו על גבול הביזאר.
ד"ר כריסטופר ליו ממחלקת העיניים בבית החולים בברייטון שבבריטניה משתמש בטכניקה שפותחה באיטליה בשנות ה-60 של המאה הקודמת ושבה שן של פציינט משמשת לבניית תמיכה לקרנית מלאכותית. בנו של מקמיקול, רוברט (23), תרם לו שן, שורש וחלק מעצם הלסת, ובשני ניתוחים ארוכים ומסובכים הצליח ד"ר לין לבנות מהתרומה את התמיכה הנדרשת.
"זה היה סיפור מסובך ביותר, אבל הרופא דיבר על סיכוי של 65% שיצליח להחזיר לי את הראייה", אמר מקניקול. "נכון לעכשיו אני כבר רואה מספיק כדי להצליח להתנועע בבית, ואני אפילו מצליח לראות טלויזיה וזה כבר שיפור עצום לעומת החושך המוחלט שבו שהיתי."

רופאי שיניים, כמוני, ורופאים קונבנציונאליים מזלזלים בדרך-כלל בכל מה שנקרא "אלטרנטיבי, הוליסטי" וכדומה. בכל זאת בחרתי לרכז חומר גם בנושא זה שכן בשנה האחרונה נשאלתי יותר ויותר על דעתי והתייחסותי לרפואת שיניים הוליסטית. ובכן למרות דעתי הלא מאוד מפרגנת לנושא החלטתי להתייחס לעניין ולהשאיר את השיפוט לכם הקוראים:

הרפואה ההוליסטית מאמינה שהשיניים הן הביטוי החיצוני לבריאות הכללית, וכל בעיה בפה היא שיקוף של מה שקורה בגוף כולו. רפואת השיניים ההוליסטית מדגישה את השימוש בחומרי שחזור לא רעילים בעבודה בשיניים ומעדיפה להמנע משימוש באנטיביוטיקה. במקום זאת היא משתמשת בחומרים טבעיים ובתוספי מזון שונים. הרופאים ההוליסטים מתייחסים גם לנושא חרדת המטופל בצורה מעט שונה מהרפואה הקונבנציונלית וזאת באמצעות תרופות הומיאופטיות, פרחי באך , הרפייה ואף דיקור סיני.

לדעת התומכים ברפואה ההוליסטית, לכל בעיה קיימת סיבה הטמונה באופן שבו אנו חווים את חיינו ואשר משפיעה על מערכות שונות בגוף, ביניהם השיניים. הרופאים ההוליסטיים מאמינים שכל אדם יכול למצוא את כוחות הריפוי הפנימיים שלו, את האדם החופשי הקיים בו ואת הכוח והאמונה שיכולת הריפוי בידיו. כאשר הרובד הנפשי מאוזן ומחוזק – מתחזקת המערכת החיסונית .

כך למשל כאב יכול להתפרש כתחושת אשם המחפשת "עונש".
כאבי מפרק הלסת עשוי להעיד על רגשות "כעס" ,נקמה או טינה.
דימומים מהחניכיים מעידים על "חוסר שמחה " מהחלטות המבוצעות בחיינו.
בעיות חניכיים ושיניים קשורים בין השאר "בהצטננות" ובחוסר החלטיות בחייו של אותו אדם.
כיבים בחלל הפה,אפטות הינם תוצר של פחד וחוסר אמונה בתפיסת האדם באשר לכישוריו,היינו חוסר אמונה בעצמו.
לאור תפיסה זו קמה האמונה כי שינויים מחשבתיים ותפיסה חיובית בנוסף לרפואה הקונבנציונאלית עשויים לתרום פלאים לבריאותו הכללית בכלל ולבריאות שיניו בפרט של אותו אדם.

הרופאים ההוליסטים מתייחסים לפה כמקור המהווה אינדיקציה על המתחולל בגוף כולו.לפי הרפואה הסינית ,ניתן לאבחן כ-280 מחלות מהתבוננות בלשון בלבד. מכאן ניתן להבין את ההשפעה של הגוף כולו והטיפול בו כאחראיים על המתרחש בשיניים.וכך הסבר אחד הניתן על ידי המאמינים בתאוריה ההוליסטית להתפתחות עששת,"חור",היא כי הסיבה לכך נעוצה בהפרת האיזון החומצי-בסיסי של הפה ,ולאו דווקא בגלל ש"הפסקת לצחצח שיניים היטב".לדעתם ברגע שהפה בשל איזושהי בעיה כללית יותר בגוף הופך חומצי יותר, הוא גורם לחיידקים אוהבי החומצה להתרבות. אם באותו זמן גם המינרלים בשיניים "בורחים" מהשן יתחיל להיווצר ה"חור". משום כך הם נותנים בנוסף ייעוץ תזונתי בין שאר הטיפולים הקונבנציונלים שהם מספקים.

לאחרונה חלה עליה במודעות הציבור לגבי השיטות והחומרים שבהם משתמשים הרופאים, ובינהם גם רופאי השיניים.יותר ויותר אנשים נחשפים היום לשיטות האלטרנטיביות השונות של הרפואה, והאמונה והשימוש בהן הלכו והתחזקו מה שהוביל להתפתחות תחום ברפואת השיניים הידוע בשם רפואת שיניים הוליסטית (או ביולוגית). במקום להתמקד באזור מסוים בגוף רפואת שיניים הוליסטית מתייחסת לבריאותו הכללית של המטופל.וכך במקום להתמקד אך ורק בשיניים, ,רפואת השיניים ההוליסטית מתייחסת בעת הטיפול לקשר שבין הפה ושאר הגוף של אותו מטופל וליצירת הרמוניה בינהם. היות והאמונה של רפואת השיניים ההוליסטית מתבססת על כך שחוסר איזון ובעיה באזור מסוים בגוף תגרום לתחלואה של הגוף כולו,מטרת רפואת השיניים ההוליסטית היא לתקן לחלוטין את הבעיה בפה ובשיניים כדי שלא תבוא לידי ביטוי בבעיות בשאר חלקי הגוף.

האני מאמין של רופאי השיניים ההוליסטיים:

להלן חלק מהאמונות של רופאי השיניים ההולסטיים:
1. רופאי השיניים ההוליסטיים מאמינים כי תזונה נכונה והרגלי אכילה נכונים,הכוללים הימנעות מסוגים מסוימים של מזון,חיוניים ביותר לבריאות הפה.
2. רופאי שיניים הוליסטים נזהרים מביצוע טיפולי שורש תחת האמונה כי החיידקים שהיו כלואים בתוך השן שטופלה עלולים לגרום לבעיות בריאותיות נוספות, וזאת באמצעות נדידתם לאזורים אחרים בגוף כולל איברים חיוניים.המשחות המשמשות לטיפול מורכבות משמנים טבעיים בלבד ואינן מכילות כל מרכיב של מתכת כבדה כך שהחומרים הבאים במגע עם חלק השן הממוקם בקצה השורש הם טבעיים בלבד.
3. הרופאים ההוליסטים עורכים מבחני התאמה אישיים על מנת לזהות את חומר השחזור המתאים ביותר לצורכי המטופל.
4. רופאי השיניים ההוליסטים אינם משתמשים בטיפולים ובמכשירים לא טבעיים בעלי פוטנציאל לרעילות הכוללים שחזורים המכילים כספית("סתימות מכסף")וטיפול בפלואוריד.
5. רופאי השיניים ההוליסטים עוסקים בלמידת האיזון והקשר שבין הפה לשאר הגוף של המטופל.

הטיפול ההוליסטי

מחקרים שבוצעו באירופה העריכו כי כ-50% מהמחלות הכרוניות קשורות לבעיות דנטליות.
למרות שהנושא הנרחב והמדובר ביותר בחוגי רפואת השיניים האלטרנטיבית הוא נושא השימוש באמלגם (סתימה כסופה),ישנן בעיות נוספות הקשורות בפה ויכולות לגרום לבעיות ולחוסר איזון בגוף, ביניהם: דלקת כרונית של הלסתות והחניכיים,רעילות מטיפולי שורש, רעילות מחומרים דנטלים,בעיות במפרק הלסת הנובעים משיניים, מיקום לא תקין של השיניים והלסתות.

הסתימות המשמשות ברפואת שיניים הוליסטית הן בעיקר סתימות מחומר מרוכב בצבע השן, ושיטת ביצוע הסתימה היא שיטת הסנדוויץ:בבסיס הסתימה מונח שמן ציפורן אשר מטרתו להגן, לנקות ולהרגיע את האזור הפנימי יותר הקרוב למוך השן (המכיל את עצבי השן ועל כן רגיש יותר), ומעליו מונחים שכבות החומר המרוכב (קומפוזיט). רופא שיניים הוליסטי מאבחן ומטפל בכל הבעיות הללו.הטיפולים כוללים טיפול עצבי,אקופנקטורה(דיקור) של הפה, טיפול באמצעות לייזר קר,הומאופתיה ,איזון הפה ותזונה.

הטיפול בבעיות חניכיים הוא באמצעות שמנים טבעיים ותוספי ויטמינים תוך הימנעות מניתוחי חניכיים.

כבר שנים מזהירים אותנו ששוקולד הוא האויב שלנו… הוא הורס את השיניים, גורם להשמנה, ממכר ומלכלך…

לאחרונה יותר ויותר מחקרים מוכיחים שלשוקולד יש גם היבטים בריאותיים חיוביים. מחקרים בארה"ב ובאירופה טוענים שהשוקולד תורם רבות לתוחלת החיים, מצמצם את הסיכון לחלות במחלות לב ותורם למניעת דיכאון ולשיפור מצב הרוח.

כימאי מזון עולמיים טוענים שהשוקולד עשיר בנוגדי חמצון שמגינים על הגוף מפני מחלות ונזקים, ובעיקר כאשר מדובר בשוקולד טהור – מריר שמקורו בצמח אגוז הקולה ולא בשוקולד מעובד שכולל תוספות שונות. כך למשל חטיף שוקולד מריר במשקל 40 גרם מכיל 950 גרם של נוגדי חמצון בעוד שחטיף שוקולד חלב מכיל 400 מיליגרם בלבד.

השוקולד המריר מכיל גם פחות שמן או חמאה. בכנס השנתי של איגוד הקרדיולוגים האירופי, תואר מחקר לפיו אכילת 100 גרם של שוקולד מריר שיפרה את זרימת הדם בגוף במשך שלוש שעות לפחות בקרב מבוגרים בריאים.

באביב האחרון פרסמה אוניברסיטת קליפורניה מחקר שקובע שנוגדי החמצון המצויים בשוקולד מסייעים להורדת כמות הסידן המצטבר בעורקים (לנוגדי החמצון חשיבות רבה בנטרול רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים הם אטומים בלתי יציבים, בעיקר של חמצן, שתוקפים תאים בריאים. כיום ידוע שהרדיקלים החופשיים קשורים לשורה ארוכה של תהליכים שליליים בגוף, כגון הזדקנות תאים, התפתחות סרטן, מחלות לב וכלי דם).

בשוקולד, כך מתברר, יש חומרים הנקראים פלאבנולים שמגינים על התאים מפני התקפת הרדיקלים החופשיים. המחקר גילה כי השוקולד המריר הגן על דפנות כלי הדם מפני הנזק של הרדיקלים החופשיים.

ממחקר שנערך במרכז הקרדיו-וסקולרי בציריך ופורסם בכתב העת היוקרתי 'לנצט', מתברר כי יצרני שוקולד רבים מסירים את הפלאבנולים מהשוקולד בשל טעמם המר. הצרכנים לא יודעים אם השוקולד שהם אוכלים מכיל פלאבנולים מפני שהמידע הזה לא מופיע על האריזה. שוקולוד מריר המכיל לפחות 70% מוצקי קקאו מכיל את כמות הפלאבנולים הגדולה ביותר. הפלאבנולים שבשוקולד המריר, המצויים גם בתה ירוק וביין אדום, יכולים לעזור לבריאות הלב, לשפר את הרגישות לאינסולין, לשלוט על לחץ הדם, לסייע במניעת אלצהיימר ועוד.

ממחקרים עולה כי לקקאו יש יכולת לשפר את תפקודי כלי הדם,להוריד לחץ דם, להפחית את קרישת הדם ולשפר מצב רוח סוכרתי. כאמור, כל אלה הם כתוצאה מרמת הפלבנולים שבקקאו, אשר משתנה מאוד ותלויה בחשיפת הצמח לאור. לאחר שנקטפו מהעץ ועברו תהליכי אחסון ותיעוש הפלבנולים מהווים כ- 10% ממשקלם של פולי הקקאו. לאחר מכן הקקאו עובר תהליכים כמו התססה, קלייה ואחרים ותכולת הפלבנולים במוצר המוגמר קטנה ביותר.
בנוסף, חומרים אחרים שמוסיפים לקקאו כמו חלב למשל, מפחיתים את ההשפעה והזמינות הביולוגית של החומרים הפעילים כדוגמת הפלבנולים.

בתרבויות עתיקות האמינו שהשוקולד מגביר את התשוקה המינית, וגם בתרבות המודרנית הוא ידוע כממריץ, וכמעלה את רמת הריכוז וכמשמר אנרגיה. לכן הוא גם נכלל במנות קרב צבאיות, בעיקר של טייסים.

מי מאתנו, גם אלו הטוענים שאינם נמנים בין חסידיו, לא חש בצורך להכניס קוביית שוקולד לפיו בניסיון לשפר את מצב רוחו, לשפר במעט את הזיכרון לפני מבחן או סתם להנות מטעמו המתקתק והנימוח.

מקור המילה שוקולד הוא בשפת נהואטל של האצטקים. ה"שוקולד" העתיק הוא למעשה, משקה מריר העשוי מפולי קקאו ומצמחים. האצטקים נהגו לערבב את פולי הקקאו עם פלפל צ'ילי חריף, וניל ופימנטו. משקה זה שימש כמשקה מעורר ונחשב לתרופה למחלות שונות ולכאבי בטן. עם הגיעו לאירופה הוחלפה עד מהרה תוספת הצ'ילי בסוכר לקבלת הגרסה המתוקה והמוכרת לנו כיום. עד היום אחד המעדנים האהובים ביותר על העם המקסיקני הוא "מולה", שזהו בעצם עוף בשוקולד וצ'ילי (יש למעלה מ-50 סוגים של "מולה"), באופן אישי זה אחד המאכלים המדהימים ביותר שאכלתי.

שוחרי הבריאות המתנגדים לשוקולד טוענים כי הוא מזיק לשיניים, מחולל כאבי ראש, אקנה ומעלה את הכולסטרול. לעומת זאת בשנים האחרונות נתגלה פן חדש – ישן בשוקולד והודגשו איכויותיו המועילות.

מספר עובדות שחשוב וכדאי לדעת על השוקולד:

– מחקרים הראו כי בשוקולד תכולת פנול גבוהה המסייעת להילחם במחלות לב. התיראמין והפניאתלאמין שבו משפיעים ישירות על מצב הרוח ומעניקים לצורכים אותו תחושה הדומה לתחושת התאהבות.

– שוקולד מריר באיכות גבוהה מכיל כמות קטנה ביותר של סוכר (ובכך מקטין את הסכנה לבריאות השיניים). לעומת זאת הוא מכיל כמויות מרשימות של רכיבים תזונתיים החיוניים לבריאות, ביניהם : ברזל, סידן, ניאצין, ויטמין A , אשלגן וריבופלבין.

– הקקאו מסייע לכולסטרול ה"טוב" במלחמתו בכולסטרול ה"רע", מפחית מתחים ונלחם במצבי עייפות. בנוסף לכך תורם הקקאו למלחמה בנזקי חמצון המאיצים תהליכי הזדקנות בגוף.

– נמצא כי השוקולד מכיל את הכמות הגדולה ביותר של לציטין שהינו חומר הידוע כתורם לשיפור הזיכרון. הלציטין נמצא בממתקים, בגלידה, במרגרינה ובמיונז, והוא מחבר בין השומן למים במזון. ללציטין יתרון גם בשיפור תפקודי כבד בכך שהוא תורם ליצירת חומרים החיוניים לתפקודו התקין של הכבד.

– למרות שהשוקולד מכיל קפאין, הוא נמצא בו בכמויות קטנות למדי, והחומר העיקרי הממריץ בשוקולד הוא התאוברומין (חומר הידוע כרעיל לחיות שכן הן אינן מסוגלות לפרקו באופן יעיל, ולפיכך עלול לגרום להן להתקף לב, אפילפסיה, דימום פנימי ואף מוות).

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי התיאוברומין שבשוקולד יעיל בהפסקת שיעול כמעט פי 3 מהקודאין אשר נחשב לתרופה הטובה ביותר היום כנגד שיעול, וזאת באמצעות השפעתו על העצב התועה ודיכויו. בניגוד לתרופות אחרות הוא אינו גורם לתופעות לוואי במערכת העצבים בעשותו כן.

– יש לציין כי מבחינה רפואית, בניגוד לדעות הרווחות בקרב המתנגדים, לשוקולד קשה להתמכר.
כמובן שכל ההשפעות החיוביות הן רק בצריכה נבונה ומתונה, כך שאכילת קוביית שוקולד איכותי יכולה להיכלל בסיומה של כל ארוחה דיאטטית.

ע"פ סקר ברמינגהם המסכם 50 שנות מחקר בנושא התזונה הטובה ביותר לשמירה על הלב, להלן רכיבי המזון המומלצים:
חצי כוס יין ליום, חצי ק"ג דגים בשבוע, 400 גר' ירקות ופירות ליום 100 גר' שוקולד ליום ,68 גר' שקדים ליום ו2.7 גר' שום ליום.
החוקרים לא שכחו להזכיר שגם תחושת אושר וספורט עשויים לסייע לחיים בריאים.

לסיכום: כמו במאכלים בריאים אחרים, גם כאן הכול תלוי במינון ובכמות. השתדלו לאכול את השוקולד בסמוך לארוחות כדי שייספג עם שאר האוכל ולא בין הארוחות. ואם כבר שוקולד, אז שוקולד מריר.